רש"י על עזרא ט׳:ט׳

« רש"י על עזרא ט׳:ח׳ רש"י על עזרא ט׳:י״א »

9 כִּֽי־עֲבָדִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ וּ֨בְעַבְדֻתֵ֔נוּ לֹ֥א עֲזָבָ֖נוּ אֱלֹהֵ֑ינוּ וַֽיַּט־עָלֵ֣ינוּ חֶ֡סֶד לִפְנֵי֩ מַלְכֵ֨י פָרַ֜ס לָֽתֶת־לָ֣נוּ מִֽחְיָ֗ה לְרוֹמֵ֞ם אֶת־בֵּ֤ית אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ וּלְהַעֲמִ֣יד אֶת־חׇרְבֹתָ֔יו וְלָֽתֶת־לָ֣נוּ גָדֵ֔ר בִּֽיהוּדָ֖ה וּבִירוּשָׁלָֽ͏ִם׃ ס

פירוש רש"י על עזרא ט׳:ט׳

9 כִּי עֲבָדִים אֲנַחְנוּ. לְדָרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס:

10 לֹא עֲזָבָנוּ. לֹא עָזַב אוֹתָנוּ:

11 וַיַּט. לְשׁוֹן מִפְעָל כְּמוֹ ״מַטֶּה״, הַטֵּה עָלֵינוּ חַסְדּוֹ:

12 גָּדֵר. שֶׁהָיוּ גּוֹדְרִין גָּדֵר לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו:

« רש"י על עזרא ט׳:ח׳ רש"י על עזרא ט׳:י״א »